ש"ך על חושן משפט רסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך חושן משפט רסד |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב[עריכה]


(א) וע' בי"ד סימן רמ"ב. שם כתב די"א דהיינו דוקא ברבו שלמד עמו בחנם אבל אם אביו שוכר לו רב שמלמדו אביו קודם לכל דבר ושכן נ"ל עיקר מור"ם שם והוא מס' חסידים סי' תקפ"ה ומביאו ג"כ בסמ"ע וכ' עוד בספ' חסידים שם דה"ה אדם אחר שאינו אביו כשמשכיר לו מלמד אביד' הנותן שכר קודם לאבידת רבו וע"ש:


סעיף ג[עריכה]


(ב) אלא שכר הראוי לו. ע' בתוס' פא"מ דף ל"א ובב"ח:


(ג) מיהו הוי הפקר עיין בס' א"א דף ק"א ע"ב:


סעיף ד[עריכה]


(ד) וכן אם עלה חמורו מאליו כו'. ע' בסמ"ע ס"ק י"ב שכתב ומיהו נראה דגם בדינים הללו דירד להציל ולא הציל או שעלה מאליו אם לא היו הבעלים שם אף דלא התנה כאלו התנה עמהם דמי עכ"ל ובהתנה פסק מהרש"ל אף דעלה מאיליו צריך לשלם לו שכרו משלם כל מה שהתנה ע"ש סי' מ' והוא כדעת הסמ"ע:


(ה) אם השני יצא כו' ואם א' נתפס ופדאו אח' בממון צריך חברו לשלם לו והיינו כדי דמיו אבל יותר לא ואם נתפס על עסקי נפשות צריך לשלם לו אף ביותר מדמיו וכן אם ברח ותפס השר ספריו ופדאו א' צריך לשלם לו כל מה שנתן עבורם משום בזיון הספרים כל זה מבואר בראיות ביש"ש בב"ק פ"ו סי' ט"ו וע"ש:


סעיף ה[עריכה]


(ו) וכן שנים כו' ע' בתשובת רשד"ם סי' שע"א ושפ"ט:


(ז) וי"ח ע"ל ס"י רס"ה בהג"ה ב':


(ח) דהוי' כזוכה מן הפקר כו'. ואם יכול להציל ע"י הדחק אין לו אלא שכרו וה"ה בכל הדברים הנ"ל:


סעיף ו[עריכה]


(ט) שכרו הראוי כו'. ע"ל סי' רס"ה הג"ה ב':


סעיף ז[עריכה]


(י) וכן מי שברח. עיין בתשוב' ר"ש כהן ס"ב סי' פ':


(יא) י"א כו'. ע' בתשוב' ן' לב ס"א כלל י"ז סימן צ"ט ובתשו' רמ"א סי' פ"ו דף קע"ו ובתשו' מבי"ט ח"א סי' נ"ו ובשאלות השניות סי' ס"א ובספר א"א דק' אע"ג:


(יב) השבע' שדים כו'. ע"ל בי"ד סי' של"ו ס"ג:


(יג) ובשדכנות. ע"ל סי' קפ"ה ס"י בהג"ה:


(יד) אלא שכרו. וכן הדין בסרסור ודלא כמ"ש בתשו' דברי ריבות סי' שצ"ו ובתשובת ן' לב כתב ג"כ דדוקא שדכן ולא סרסור ע"ש דליתא וק"ל:


(טו) לתת לו הרבה מהרש"ל פ"ק דב"ק סי' ל"ח פסק דנותן לו כל מה שהתנה וע"ש ונ"ל דלא פליגי ומהרש"ל איירי במקום דאין לשדכנות קצבה וכן נראה מדבריו שם ע"ש: