ש"ך על חושן משפט רנח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) שטר מתנה כו' ע' בתשו' רשד"ם סי' ת"כ:
סעיף ב[עריכה]
(ב) לאחר ל' יום. אמנם הש"ס פ' מי שאחזו סותר דין זה ומוכח שם דגם בנותן מכאן ועד י"ב חדש מהני הזמן כשמת תוך י"ב חדש והב"ח יישב דעת הרמ"ה אכן בדברי המ"מ לא נוכל לומר תירוצו של הב"ח ודו"ק וצ"ע וע' בא"ע סי' קמ"ד ס"ב מוכח להדיא דלא כהרמ"ה (הג"ה וע' בספרו ביישוב דברי הרמ"ה):
(ג) וה"ה דנותן כו' ע' בב"ח וע' בתשו' ר"ש כהן ס"ג סי' ז':
(ד) אלא בע"פ. פי' דכתב המתנה בסתם וכתב בה זמן הכתיבה וכשנותן לו השטר מתנ' התנה בע"פ שנותן לו לאח"מ אפ"ה אמרי' דזמן הכתוב בשטר מהני לתנאי שבע"פ והוי כמו שמפרש בהדי' בשטר שמקנ' מהיום ולאח"מ כך מוכח בש"ס פ' מ"ש (דף ע"ב ע"ב) ע"ש בפירש"י ופי' תנאי בגט הוא בע"פ ע"ש וכן הוא דעת הר"ן ע"ש והסמ"ע לא נחית לעומקא בזה ופי' פי' זר גם דבריו צ"ע לדינא וע' בא"ע סי' קמ"ד תמצא מפורש כן להדיא ע"ש: