ש"ך על חושן משפט רנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) בחיים ובמות כו' ואם אמר במות ואח"כ בחיים ס"ל למהריב"ל בתשובה סי' ס"ד ח"א דהוי כמו בחיים ובמות ובתשובת רא"ן ששון חוכך בזה ע"ש סי' מ"ב ודוק עיין בתשובת ן' לב ס"ב סי' ל"ו וס"ד דף ע"א ובתשובת מ"ע סי' ק"ה ובמהרשד"ם סי' שי"ו ושל"ז:

(ב) בין בכל כו'. ע' בסמ"ע ס"ק א' עד דיש לו דין מצוה מחמת מיתה הואיל והזכיר מיתה כו' והרב המגיד לא פירש כן ע"ש ובתשובת מהריב"ל בן ששון ספר מ"ב האריכו לפלפל בזה ודעת מהריב"ל דהוי כמצוה מחמת מיתה וע"ש:

(ג) אבל בריא כו' וכתוב בשטר מחיים ובמות ונ"ל דה"ה אי כתב בחיים ובמות בבי"ת עכ"ל סמ"ע וזה פשוט דהא ע"כ לא פליג רב אשמואל אלא בש"מ אבל בבריא מודה לשמואל דאפי' בחיים מהני כמו לשמואל בש"מ וק"ל:

(ד) הרי זה מתנה כו' ע' בתשובת רמ"א סי' צ"ה שאלה ה':


סעיף ב[עריכה]

(ה) מתנת ש"מ כו' עיין בתשובת רא"ן ששון סי' קס"ה:

(ו) ואם תפס המקבל כו' וה"ה כשעמד הש"מ והש"מ אומר נתתי לך כשהייתי ש"מ והריני חוזר בי ומקבל מתנה אומר בריא על המקבל להביא ראיה ואם היו המטלטלים ביד המקבל מתוך שיכול לומר שלי הן ישבע היסת שברי' הי' עכ"ל רמב"ם בפ"ט מהל' זכיה והה"מ כתב וז"ל ונראה דאפי' ליכא מגו כיון שיש עדים שמחמת מתנה זו באו לידו חזר הנותן להיות מוציא מחבירו עליו הראיה אחר שהמטלטלים ביד מקבל זה החלק צ"ע עכ"ל ולפע"ד אין כאן צ"ע וכן כ' בכ"מ שם שהדבר פשוט כהרמב"ם וכן דעת הטור והר"ב כאן דהא כי היכא דבעלמא אם יש עדים וראה א"י לומר נתת לי במתנה ה"ה הכא כיון דאין עדים יודעין אם קנה במתנה וקי"ל דמתנת ש"מ אינו קונה אלא לאחר מיתה וכדלקמן בר"ס שאחר זה א"כ אם הי' מתנת ש"מ הרי היא מעולם לא יצאת מרשות הנותן וא"כ זה המקבל צריך לברר שיצאת מרשותו דאל"כ בעלמא נמי נימא יהא נאמן שלקח או נתן לו במתנה א"ו כיון דאיכא עדים וראה ברשותא דקמא קאי וה"ה הכא וזה ברור ול"ד למ"ש לעיל סי' ע"ב סכ"ג ס"ק ק"ט באם יש עדים שבמשכון בא לידו ואינו יודעים בכמה שהמלוה נאמן דהתם ניתן לידו בתורת משכון והלכך כל מה שאומר שהוא ממושכן הוא נאמן משא"כ הכא ודוק: