ש"ך על חושן משפט רטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ה[עריכה]

(א) קרקע ודקלים כו' עיין בסמ"ע סקי"ד נראה כו' ודלא כע"ש כו' נראה כוונת הסמ"ע דאם לא כן תקשי למה השמיט הרמב"ם האי דינא דאי איתא ליה יהיב ליה וע"כ הוכרח לפרש פירושו ואני אומר איך אפשר לפרש שקנה כל הדקלים והלא בש"ס איתא אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דיקלי ובין להרשב"ם ובין להתוס' לא יהיב ליה אלא ב' דיקלי כדאיתא בש"ס רק דלהרשב"ם יהיב ליה ב' דקלי ממקום אחר ולהתוס' יהיב ליה רק מהאי ארעא אע"ג דבעלמא מכר כל הדקלים הכא גרע כיון שהזכיר דקלים ודברי הע"ש נכונים דגם הרמב"ם ס"ל כהרשב"ם דאי אית ליה דקלי יהיב ליה תרי דיקלי ממקום אחר ובמה שכתב אפי' לא היו לו דקלים אם רצה לקנות כו' וממילא נשמע שאם יש לי אף במקום אחר צריך ליתן לו ועוד דדין זה פשוט להרמב"ם וס"ל דעיקר חדושו דאי לית ליה זבין ליה והלוקח צריך לקיים המקח אבל הא מילתא דפשיטא היא דאי אית ליה במקום אחר דיהיב לי' ב' דיקלי אבל עכ"פ לא ס"ל לרמב"ם פי' התוס' דהכא גרע טפי דא"כ אין לך בו אלא חדושו וקשה למה השמיטו (ע"כ מצאתי תוך כתביו שכ' בימי חורפו) ע' בתשו' ן' לב ס"ב סי' ל"ז ובס' א"א דף צ"ו ע"א: