ש"ך על חושן משפט קצז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ד[עריכה]

(א) משכוכית היא הבהמה כו' פסק כרבי יעקב ולאפוקי מאן דמפרש אזוג ומהרש"ל ביש"ש פסק דהכל תלי במנהג:


סעיף ו[עריכה]

(ב) וה"ה לאומר לו כו' ע"ל סי' רס"ו:


סעיף ז[עריכה]

(ג) ומשך לא קנה ה"ט דבעת שיחול הקנין כבר הדר' סודריה למאריה עכ"ל סמ"ע כלו' כלתה המשיכה:

(ד) ואפי' היתה עומדת באגם פי' וכ"ש כשעומדת ברשות הלוקח או ברשות שניהם ומ"מ בעינן שיעמוד באגם ולא בר"ה כו' עכ"ל סמ"ע וזה אינו כדאיתא בפוסקים ולעיל ס"ס קצ"א וסי' קצ"ה סס"ה א"ו כמ"ש ה"ה דאגם ל"ד וה"ה לר"ה אלא אורחא דמלתא נקט ומה שתמה הב"י עליו לק"מ כדאי' בר"ן פ' הכותב ע"ש ודוק וכן הוא בר' ירוחם כמ"ש ה' המגיד ומה שתמה הב"י על ר"י לא דק ע"ש בר"י ודוק וע"ל סי' ר"י בסמ"ע ס"ק ב' ראיה לדברי: