ש"ך על חושן משפט קצג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) כגון ענבים כו' וי"ח כו' בסמ"ע האריך בכאן והקשה דלקמן סי' ש"א ס"ה סתם המחבר וכתב המוסר לחבירו לשמור דבר המחובר לקרקע דינו כקרקע אפי' העומדת ליבצר ע"כ ולא חילק בין צריכין לקרקע או לא כמו שחילק וכתב בסי' צ"ה וכאן וצ"ל דסתם ענבים העומדת ליבצר הנזכרת בלשון הרמב"ם והמחבר מיירי שצריכין עדיין קצת לקרקע והויין כקרקע לענין שומרין ובסי' צ"ה מיירי נמי לענין שומרין ומה שסיים שם דהרי הן כקרקע לכל דבר האי לכל דבר ל"ד קאמר דהא לענין קניי' ואונא' כתב כאן דה"ל כמטלטלין אלא ר"ל לכל ענין שמירה כגון לענין שבועות השומרין ולענין מודה מקצת עכ"ל ואין דבריו נכונים במ"ש דהרמב"ם והמחבר מיירי שצריכין לקרקע קצת וגם מ"ש האי לכל דבר ל"ד ליתא דאדרבא דוקא וכאן באין צריך לקרקע הם כמטלטלין ושם מיירי בצריך לקרקע וקאמר דהרי הן כקרקע לכל דבר אף לענין קנין ואונא' גם מ"ש דבסי' צ"ה מיירי ג"כ בשומרין ליתא דהתם מיירי מכפירה והודאה אלא הדבר פשוט דמעיקרא לא קשה מידי דברי הרמב"ם והמחבר אהדדי דקאי בשיט' ר"י הלוי וכמ"ש לקמן סי' צ"ה הלכך בסי' ש"א כיון דלשמירה יהיב ניהלייהו אף באין צריכין לקרקע הרי הן כקרקע ולכך כאן ובסי' צ"ה דלאו לשמירה יהבי ניהלייהו הרי הן כמטלטלין כשאין צריכין לקרקע וזה נראה ברור בדעת הרמב"ם והמחבר ודלא כהסמ"ע ועוד יש להשיב על שאר דברי הסמ"ע ואין להאריך כיון דכבר העליתי לעיל סי' צ"ה ס"ב דהעיקר כהטור והוא דעת הר"ב שהביא היש חולקין ומה שלא הגיה הר"ב לעיל סי' צ"ה כן נראה דהתם דס"ס צריך לישבע מדרבנן לא ירד הר"ב לחלק בכך משא"כ הכא שאין לקנות במטלטלים כלל. גם מ"ש הב"ח ס"ס זה וז"ל קשה דמל' רבינו בכאן משמע דאין לחלק כלל אלא בכל דוכתא דיינינ' להו כקרקע ולעיל בסי' קט"ו ולקמן סי' שצ"ד וסי' רנ"ז פסק דבפירות גמורים דאין צריכין לקרקע אין דינן כקרקע ובסי' ש"א גבי שבועת שומרין פסק איפכא דדינן כקרקע וצ"ע עכ"ל ולק"מ בזה דהא לא כ' הטור רק דנראה דכמחובר לענין קנייה ואונאה דהא לענין השבועה חשבי לה רבנן כמחובר כו' ולעיל סימן קט"ו לענין ב"ח שאני דלא סמיך דעתיה עליה כיון דיכול הלוקח לתולשן וכמ"ש בסי' קט"ו ס"ק י"ח ובסי' צ"ה וכן בסי' קצ"ד גבי אכל' פירות גמורים שאני אי מטעם דהשתא תלושים נינהו אי מטעם דלענין שומא אגב ארעא שאני וכמ"ש שם בסי' צ"ה וכן בסימן רנ"ז שאני דלא היה דעת הנותן ע"ז אבל בסי' ש"א לענין שבועה הוא וא"כ קנין ואונאה דמי לשבועה וכמ"ש לעיל סי' צ"ה וכן עיקר (עיין בתשובת רשד"ם סימן שע"ו):