ש"ך על חושן משפט קעט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) דבר הידוע כו'. עיין בתשובת רשד"ם סימן י"א וסי' קס"ד ובתשובת מהרי"ט סי' ע"א ובתשובת ר"ש כהן סי' קפ"ה:

(ב) ואפי' נשתהא בידו כו'. ואע"ג דכתבתי בסימן קל"ז דשותפי' רגילין להקפיד מ"מ כיון דניכר וידוע הוא דדבר זה בשותפות היה עדיין הוא בחזק' של שניהן כו' עכ"ל סמ"ע ולא כ' שם כלום ונראה שכוון למ"ש הטור שם סי"ג ושהה ברשותו זמן רב כו' והיינו כמ"ש התוס' ריש ב"ב דבשה' זמן רב רגילין להקפי' ויכול לטעון לקוח ואיני מבין מ"ש מ"מ כיון דניכר כו' דמה בכך שהיה של שותפות כיון שרגילין להקפיד והגע עצמך היכא שהי' ידוע שהוא של חבירו לבדו נאמן לטעון לקוח כ"ש של שניהם ומה בכך שהוא שותף הרי הוא מקפיד ועוד דהא בכותל נמי הוי של שניהם אלא נלפע"ד דהטור מיירי בזמן רב שאין רגילים להקפיד והתוס' מיירי בזמן רב יותר שרגילים להקפיד וכמ"ש לעיל סי' קנ"ז ודוק ועיין בתשו' ר"א ן' חיים סי' קכ"ב ובתשו' מבי"ט ח"א סימן ע"ג ובשאלות השניות סי' צ' דף קמ"ג וח"ב סי' קמ"ט ובתשובת ר"י לבית לוי ס"ס כ"ג:

(ג) פלגי' ליה בשוה. עיין מ"ש לעיל סי' ס"ב ס"ק ו' וס"ק י"ד: