ש"ך על חושן משפט צח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) שכ' כל נכסיו לבניו. אפי' כשהיה ש"מ (וע' מ"ש לעיל סי' פ"א סעיף ב' בהג"ה) וכן מבואר שם בבעה"ת שער נ"ט שממנו מקור דין וכן מוכח בש"ס ופוסקים בא"ע סי' ק"ו ע"ש ודלא כב"י וע' שם בב"י בסוף הסי':
(ב) אם החייב מודה וכ' הסמ"ע ור"ל שמודה שעדיין לא פרע לו אלא שטוען דמחל לו עכ"ל נ"ל רצונו לומר הואיל ולא תבע כמה שנים מחל לו אבל אם טען דמחל בפירוש פשיטא דנאמן במיגו דפרעתיך דאמרי' כיון דמחל לו תו לא איכפת ליה בשטר וכמ"ש סי' פ"א [פ"ב] וע' בב"ח מ"ש בזה ודבריו תמוהין וק"ל:
סעיף ד[עריכה]
(ג) מניחין ע"י שליש. עיין בסמ"ע שכ' אזי נותנים לו מתחלה צ' יום כו' משמע מדבריו דהני צ' יום נותני' לו מיד כשטוען מזויף ולא נהירא דפשוט דהני צ' יום דקאמר היינו לאחר שנתנו לו ל' יום קודם כתיבת האדרכת' כדאית' בש"ס ואם כדבריו יהי' הבעה"ת נגד הש"ס: