ש"ך על חושן משפט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| ש"ך על שולחן ערוך חושן משפט ב |

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) כל ב"ד כו' עיין בתשו' מהר"ם מלובלין סי' קל"ח לענין מיגדר מילתא:

(ב) שהעם פרוצים כו' ואפי' יחיד פרוץ יכולים לענוש אותו היחיד כפי ראות עיני הדיין (וכן משמע להדיא בטור ושאר פוסקים ובש"ס) וכ"כ הסמ"ע:

(ג) ואפילו אין בדבר עדות גמורה כו' אפילו בלא התראה תשובת רמב"ן סימן רע"ט הביאו בסמ"ע ולדיני נפשות צריך שיהיו מוזהרין לעשות בהסכמת זקני העיר כדי שיעשו אחר צורך הגדול ובמתון בית יוסף בשם רשב"א ז"ל וכך כתב הסמ"ע:

(ד) ודוקא גדול הדור עיין ב"ח וביש"ש פ"ט דב"ק סימן ז':

(ה) אבל אינן רשאין לשנות כו' עיין בתשובת ר"מ אלשיך סי' נ"ט באריכות:

(ו) מ"מ הולכין אחר המנהג כו' ע"ל סי' של"א ס"א בהג"ה איזה קרוי מנהג ועב"ח מ"ש עוד בזה: