רשויות (ארלוזורוב)/מכתבים/סט. פול 6.3.1928

סט. פול 6.3.1928

[אל אחותו ליזה]

ליזקה יקירתי

– – – בכל מקום, בערים הגדולות ובעיירות-הפריריה הקטנות, ישנן כיום קהילות-יהודים מפוזרות, ובכל מקום יש ענין אחד ומלת-אמונה אחת: ארץ-ישראל. אגב, ראיתי שם דבר מעניין: במידה שמתרחקים מערבה, במידה שקהילות היהודים הן יותר מובדלות מן העולם, בה במידה חזקה בהם יותר ההכרה הלאומית ובה במידה רואים הם את עצמם זרים יותר מסביבתם. בברונקס או בברוקלין, מקום שם חיים כמה מאות-אלפים יהודים, שבמשך כל היום כמעט שאינם יוצאים מסביבתם היהודית, הם קוראים למקום-מגוריהם – אמריקה, ולעצמם – אמריקנים. שום איש אינו מפריע להם בדבר הזה; הם נמצאים למעשה "בינם לבין עצמם". לעומת זה, בפרטאג'-לא פרירי כל יהודי יודע כי יהודי הוא, במה וכיצד הוא יהודי, והבנות הלומדות בהיי-סקול, שהורתן ולידתן בנכר ההוא, כותבות שירים סנטימנטליים, ומוצאן היהודי הוא הנושא לשיריהן.

מסעי הבאים, שעתידים להימשך עוד כמעט חדשיים ימים, יביאוני לסביבות חדשות, מעניינות מאוד גם הן. – – –

תהיינה התוצאות הכספיות איזה שתהיינה מכל מקום הרבה מאוד אראה, אשמע, אטעם, אריח, אלמד. משתדל אני שכל החושים הדרושים יהיו פקוחים בי, ומשתמש אגב, בנסיעותי הארוכות ברכבת כדי להרבות בקריאה ובדיבור באנגלית ככל האפשר. גם נדמה לי כי כבר עשיתי חיל, ועוד ידי נטויה – – –

מובן מאליו כי צר מאוד וגם קשה מאוד היה לי לעזוב את סימה לבדה בניו יורק. ברם, כל זמן שאנוכי נתון לשירותה של המגבית, כלומר – עד חודש מאי, בערך, לא היתה לי כל ברירה אחרת מאשר למלא את הפקודה, כפי שהוטל עלי. הואיל ואנוכי הנני – מה מצחיק הדבר! – היחידי כמעט שיכול לנהל את תעמולתנו בשפה האנגלית, לא נשאר כל מוצא אחר מאשר לשלוח אותי אל קצוי-הארץ רחוקים ונידחים אלה, ל"הרי-חושך". – – –