רשויות (ארלוזורוב)/מכתבים/לונדון, 29.8.1929

– – – האסון אשר קרנו הוא גדול, גדול מאוד. ברגע הראשון שדימינו לנשום לרווחה במקצת, באה שנית המכה האכזרית הזאת. בשעה שכתבתי ביום-שבת לא היו כאן אלא הידיעות הראשונות, ועדיין לא שיערתי אז כי הדבר יגיע לכלל מהומות כלליות ופרעות ממש. מה שעבר עלי במשך השבוע האחרון הזה, מה מאוד סבלנו כאן בלונדון, אין ביכלתי לתאר, על כל פנים – עוד לא היום. נדמה לי כי נזדקנתי בכמה שנים במשך השבוע האחד הזה.

אף לא עתה הוא הזמן כל-עיקר לחקור ולדרוש בסיבות הדבר ובשאלת האשם והאחריות. אתמול הגיעו הנה מארץ-ישראל העתונים של הימים האחרונים לפני המהומות, ועיני חשכו בראותי אפס קצה מן האחריות שאנו נושאים בדבר – – –

כאן כל השרירים מתוחים כדי למנוע, נוסף על כך, גם קטסטרופות פוליטיות, וייצמן, שחזר מיד, עובד יומם ולילה.

– – – בקשר עם זה החליטה האכסקוטיבה לשלוח אותי, לעשרה או שנים-עשר הימים הקרובים, לז'ניבה, מקום שם מתאסף כעת חבר-הלאומים. גם שם המצב הוא מסוכן למדי. היושב-ראש של הישיבה הבאה הזאת הוא, למזלנו, הציר הפרסי, מוסלמי. עלינו לנסות למצוא צינורות-השפעה גם שם. אביגדור יעקובסון כבר נמצא שם, וגם וייצמן נוסע שמה. כמובן, אין אני בן-חורין להיפטר מזאת. בין כך ובין כך הרי נפסקה עבודתי כליל זה כמה ימים. הועדה של המועצה המחוקקת (Legislative Council) כבר נתבטלה כמובן לחלוטין. אסע איפוא, כפי הנראה, ביום שני לז'ינבה, ואיחור הנסיעה הוא משום שאור ליום שלי עלי לנאום כאן באסיפת-ההפגנה שבאלברט-הול.^[1] לא שיערתי מעולם כי נאומי הראשון באלברט-הול יחול בשעה טראגית כזאת – – –

1. ראה לעיל עמוד 109.