חיפה, 10.2.1921[עריכה]

לאמי היקרה מאוד שלום.

זה ימים אחדים שקיבלתי את מכתבך הראשון. בודאי כבר תדעי מתוך מכתבי לגרדה ולליזה שהגעתי בינתים לארץ-ישראל וגם מעט ממה שעשיתי בזמן הזה.

היום הנני בחיפה ומחר בבוקר אצא לדגניה. ובכן, הנני משתמש בשבועות האלה הראשונים כדי לעבור קצת בארץ ולהכיר את עמדות עבודתנו, אף-על-פי שמצב-רוחי איננו נוטה לשוט במרחקים ולתור ארצות חדשות.

מצב בריאותי הוא עד היום בכי טוב ואין לך שום יסוד לדאגה או לפחד.. כשאני בא למקומות אשר הקדחת שולטת בה הנני משתמש בחינין, והנה עד עתה הצלחתי.

גם מה שנוגע למצבי הכללי הענין הולך ומסתדר. – – –

שאלת הכסף היא כמובן אבן-הנגף. בכל זאת אנוכי מקווה שבימים האלה, כאשר אשוב ליפו, יתברר מצבי ויקבל צורה מסויימת. ואז אוכל, לשלם לך איזה פונטים מלבד הסכומים שהתחייבתי, – אבל על הלוואה אין מה לחשבו ברגע זה. אצלנו, בחוגים שיש לי כניסה אליהם, המשבר החמרי הוא קשה עד לידי מחנק. – ובכן צריך למהר ולגמור את ענין האחוזה. אני הייתי עושה כל מה שאפשר, אבל אינני רואה פה אף שמץ של תקוה. –

הנני שמח מאוד שבתי מתפתחת יפה וגדלה בביתנו. אני מבקש ממך לשמור עליה ועל בריאותה ולא לתת לה לעזוב את ביתנו. צדק הרופא באמרו שזהו המקום המתאים.