רשויות (ארלוזורוב)/מכתבים/ברלין, 23 בנובמבר, 1923
ברלין, 23 בנובמבר, 1923[עריכה]
– – – היום גם מצב-רוחי עכור מאוד. את שותקת. לעומת זה קיבלתי מכתבים ועתונים מארץ-ישראל. אין כל בשורות טובות. שוב אנוסים היינו לותר על אחת מעמדות-ההתישבות שרכשנו לנו בשנים האחרונות. תל-צור, אחת הקבוצות החדשות ליד זכרון-יעקב, הפסיקה את קיומה. החברים הוכרחו לעזוב את המקום, ומכל המון העמל, והעבודה והיסורים, שבהם עלתה לחברינו העמדה הזאת, שוב לא יישאר אפילו סימן. מכיר אני היטב את הקבוצה הזאת. האנשים הם צעירים מצוינים, אמיצי לב, מבקשי-דרך. למן היום הראשון היתה הפורענות משכימה לפתחם. באו מחלות. אחת החברות, הצעירה בת עשרים ושתים, בחורה נפלאה, רעיתו וחברתו-בחיים של מנהל הקבוצה,[1] שבקה חיים לכל חי באופן טראגי: כשהבעירה אש – אחזה בה הלהבה והיא נשרפה חיה. ואף-על-פי-כן עמדו האנשים בעקשנותם. בעוז ובדומיה ובהידוק-שנים. ועכשיו הוכרחו ללכת משם. הרע שבדבר הוא, כי האשמה לא בהם היא, כי אם בחוסר-ההבנה מצד גורמים אשר מחוץ. הנהלת יק"א מיררה את חייהם, ולבסוף הפלתה אותם לרעה וגרישה אותם ממקומם. כי הנהלת יק"א אינה סובלת קבוצות החיות בקומונה – – –
- ^ צשיה לנציץ' רעיתו של צבי לופט.