רשויות (ארלוזורוב)/מכתבים/ברלין, 20.12.191

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ברלין, 20.12.1914

[אל חברו זאלו קניגסברגר]

... אתמול הייתי נוכח בנשף המכבים של ההתאחדות הציונית. פשוטו כמשמעו. מדהים, שיא השיאים, הפלא ופלא. תחילה – נאום חגיגי שנשא האדון הסופר ד"ר מרטין בובר, נאום אשר לא הבינותיו ביותר. אלא שאדון אחד בעל צילינדר, אשר ישב לצדי, אמר כי זה היה נאום חגיגי נפלא. לו יהי כן! אחר-כך בא תור השירים היהודיים והדקלומים, שלא הגיעו ברור לאזני. אלא שבעל הצילינדר אמר כי גם הם היו נפלאים. לו יהי כן! אגב, עיין נא בספר המכבים: מקומות אחדים מצאו חן בעיני מאוד. ואז נוכל לרחיב את הדיבור... סליחה: את הכתוב, בענין זה. ובכלל הגיעה כבר השעה כי מכתבינו ילבשו רצינות-מה, השמעת? ולבסוף שר גולנין המפורסם ששה שירים יהודיים. זה היה באמת נפלא! ובגלל תשואות-החן אשר המטרנו עליו בצדק נאלץ לשיר שני שירים נוספים. על כל הנשף הזה אפשר לקרוא:

Ingenias didieisse fideliter artes

Emolit moves, nec sinit feros.

ברם, הציונות – היא, לפחות, לא תשקע לנצח, דבר זה נתחוור אמש מתוך העינים הלוהטות אשר לכל הקהל...

.... הריני מיעץ לך לקרוא בספרים החדשים אשר הופיעו זה עכשיו:

  1. רודולף הרצוג, הגעגועים הגדולים למולדת.
  2. בלם, המכורה האבודה.
  3. שירוקאואר, המעצמה השביעית (נמצא בידיך).
  4. הקר, בראש הפלוגה
  5. ויקטור הוגו, נוטרדאם.