רשויות (ארלוזורוב)/מכתבים/ברלין, 10.11.1915
ברלין, 10.11.1915
זאלו יקירי
את פגרת הקיץ ביליתי כאן, אמנם "לא מרצון שבלב, אלא בתוקף ההכרח". כל ידידי-כביכול (מדי זכרי אותך כאן יהמה קולי בסנטימנטליות) נסעו כמובן. ואף-על-פי-כן ביליתי בנעימים. רחצתי מדי יום במקוה מים, הקרוי, לפי פקודת המשטרה "אגם", שכל טיפה ממימיו מכילה מספר חידקים כמספר המארקים במלוה-המלחמה השלישי. ועל אף כל זאת "יצאתי מכלי" כשבאה הפגרה אל קצה, כמנהגה שנה שנה. כי שנה שנה בא העולם הגימנאסיאלי כולו ומעמיד פנים כאילו עוול נורא הוסב לו בזה שימי הפגרה מתקרבים לקצם. – הפרק אשר בין פגרת הקיץ ובין היום הזה אינו מכיל הרבה: רבע שנת לימודים, עשרים נצחונות, החגים הגדולים, דלקת הכליות וכמאה אלף חללי-מלחמה.
אך כל זה חלף עבר. כיום יש לי לחי נפוחה, מעמסת חיבור על נושא משונה, הרצאה בדברי-הימים, מאמר לעתון התלמידים ועוד כמה דברי הבאי. ואף-על-פי-כן הריני כותב לך. (אך זהו הגיבור! יכריז הקורא בלי משים..) כי על כן גליון משורטט נזדמן לי.
כקרן שמש, או כתפלה או... בדומה לזה מן הדברים הפיוטיים יחדור מכתבי זה אליך, אל נוך השאנן. והוא שיבשר לך, דבר שאולי איננו מתחוור מתוך השורות האלו, כי לא המוסמך השני של ה"הונוריה"[1] דהשתא ערך אותו, אלא אדם אחר. "רבים הם, הוראציוס, הדברים בשמים ובארץ, אשר נעלמו מחכמת מוריך". האף אתה תחשוב כמוני "אחי באמונה"? ההרגשת פעם גם אתה בסימן השאלה הגדול הניצב בינינו ובין האין-סוף? הגם שאול בנביאים?
מה בדבר תלמודך העברי? כלום הוא עדיין Vivit, crescit, floret? אני מצפה לתשובתך על שאלה זו כש"עיני האחת צוהלת והשניה דומעת". השלום לציונותך? ולא – הריני מוכן לפתוח מיד שנית בעבודתי המיסיונרית.
אף כאן הריני עובד עבודה מיסיונרית...
בדרך כלל אני חי כאן בברלין, כפי שיתבטא כותב תולדותי בעתיד, "כשר וישר". מן הנוחיות אשר תעניק ברלין לאוהבי המדע לא טעמתי מאומה מלבד הספריה, הממלכתית כמובן. יש וגם ביקרתי בתיאטרון ובנשפים יהודיים. אני מרבה לשבת אוהל, כותב מאמרים, מתפלסף.. ומפייט פיוטים! אם טובים הם – זוהי שאלה אחרת. אך אם יתקפך צורך דחוף, אמהר לשלוח לך משהו מפרי עטי, מובן – רק לשימוש-בית. בבקשה לנקוב לי את מספר הפואימות הנדרש, כי אין אני אץ להעתיק.
הנני עובד עבודה מרובה למדי בשביל בית-הספר וההנהלה העצמית. העתונים שבהם הופיעו מאמרי שלוח אשלח לך...
- ^ אגודת תלמידים-חברים מיסודו של ח. א.