רשויות (ארלוזורוב)/מכתבים/אלכסנדריה, 28.5.28
[אל בתו שלומית]
אלכסנדריה, 28.5.28[עריכה]
נוצה'לה חביבתי,
הנה אבא מוכרח היה לנסוע לחוץ-לארץ ולא יכול היה לבוא עוד פעם ירושלימה כדי לנשק את נוצ'הלה ולהיפרד ממנה ולהגיד לה: שלום, שלום. כי בימים האחרונים – יותר משבוע – היה אבא חולה. תמיד היה משתעל, בקול רם, וגם חום היה לו. כי כשהייתי ברחובות יצאתי בערב החוצה בלי מעיל והתקררתי כהוגן.
וכך מוכרח הייתי לנסוע. גם היום אינני בריא. אבל אין דבר.
עכשיו עוד מעט והאניה תפליג, ועוד שבועות אחדים ואבוא לאומא[1] ואספר לה בדבר נוצה'לה. מה לספר לה? כי את כבר יודעת לקרוא עד דף 21? ולצייר אותיות? וגם חשבונות גדולים לעשות, עד 20+20+20? אני בטוח כי אומא תשמח מאוד בודאי גם תסכים אחרי זה לנסוע אתי לארץ-ישראל, כדי לראות את נוצה'לה בעיניה ולשמוע כל זאת באזניה.
ומה אביא לך הפעם, חביבתי? את זה תכתבי לי לברלין, טוב? אבל אל דברים כל כך גדולים כמו גרמופון, מפני שאבא איננו יכול לסחוב אותם, והאנשים על הגבול לוקחים כל מיני דברים כאלה, וחלס. אז אני אחכה למה שתבקשי ממני במכתב לברלין.
ועכשיו תדרשי בשלום אמא. תגידי לה כי אבא מצטער מאוד שגם ממנה לא יכול היה להיפרד. רצה מאוד לראות אותה עוד פעם. הדרך היא קשה, והאויבים הם רבים.
ותהיי את בריאה וחזקה, חביבתי, תלכי לבית-הספר ותלמדי ותגדלי עד שאשוב.
שלך כמו
- ^ סבתא