לדלג לתוכן

רש"ש על המשנה/בבא בתרא/א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת בבא בתרא פרק א

משנה תוספתא ירושלמי

רש"ש על המשנה · מסכת בבא בתרא · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

במשנה בונין אה"כ באמצע כו' זה נותן ג"ט כו'. לכאורה ה"נ דז"א אלא כשחלקיהן שוין אבל כשחלק א' גדול משל חבירו נותנין לפי הערך שיש לכאו"א חלק בו. ודומה להא דלקמן (ז' ב') דגובין לפי ממון וע"ש בתד"ה לפי קירוב. וזה אשמע לן התנא באמרו באמצע לומר דמיירי בחלקים שוים. אבל לא כן כתב הטוש"ע בסי' קנ"ז ס"ג. ועל ראיות הגר"א ז"ל שם אומר אני ערבך ערבא צריך: שם כפיסין לבנים. פי' הרע"ב דשיעור לבנה ג' טפחים. ול"ד במחכ"ת דלפי המסקנא בגמרא משמע דמתני' בזוטרי דעם סידן לא הוין אלא ג"ט: שם וכן בגנה כו'. עתוי"ט העתקת פי' הרמב"ם בזה (ויש בו ט"ס במש"כ ולא זכר שהיא מעורבת עם גנת פלוני. דצ"ל עם גנה פלונית וכ"ה בפיה"מ וכ"מ להדיא מהה"מ שם וע' ש"ך ר"ס קנ"ח). ושלזה כוון ג"כ בחבורו ומ"מ חלוקין הן דבפירושו כ' דבבקעה סתם אין כופין כו' ואפי' במקום שנהגו לגדור. ובחבורו כ' אלא במקום שנהגו. גם מהכ"מ משמע שהיה גורס (בחבורו) בגנה סתם ואפי' במקום שלא נהגו לגדור. ופי' דבריו דהיינו סתם. ובפירושו כ' ואפי' במקום שנהגו שלא לגדור. אמת דבב"י משמע דגם בחבורו גורס כן (וכגי' שלפנינו) וכן העתיק בשו"ע ואפ"ה פרשהו דהיינו סתם ודוחק: שם בתוי"ט ד"ה כפיסין כו' ותמיהני כו' וקשה לר"י כו'. דכפיסין ארחי גמרא גמירי לה כו'. ולנ"פ דהא גם מקמי דשני ליה גמרא גמירי לה לא פריך אלא דילמא הם ליבני (כ"ה גי' רש"י) דלא משפיין אבל דליהוי עץ לא הוי קס"ד ולכן מקשה ר"י שפיר: [שם תוי"ט ד"ה מחייבין וכו' ואפי' במקום שנהגו לגדור כו' נ"ב בחבורו כתב אבל אם מכר בקעה סתם אין מחייבין אותו לגדור אלא במקום שנהגו ע"כ וכ"ה מפורש בירושלמי ונ"ל שבפי' הוא ט"ס ותחת תיבות "ואפילו" צ"ל "אלא":


בתוי"ט סד"ה מגלגלין כו' והכי תני' בתוספתא נ"ב סוף פרק בתרא דב"מ. מהגרמ"ש]:


במשנה רע"א בית רובע. מש"כ התוי"ט דרובע הוא ק"ד אמות וחומש ל"ד כי איננו אלא ק"ד אמות ושתות כי הו' הנשארים נצטרך לחלקם לל"ו חלקים כמנין הרביעיות ויעלה שתות. ומש"כ עוד דבעשר וחומש על עשר וחומש יעלה שטחו לק"ד וחומש. שגה מאד דלא הוי רק ק"ד ואחד מכ"ה שהרי החומש הנשאר הוא ארכו כרחבו חומש על חומש וכשתרצה לעשותו רוחב אמה תצטרך לחתכו לה' חלקים ותחבר אורך חלק לחלק ויהיה אמה על א' מכ"ה באמה: