רש"י על שמות כז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמותפרק כ"ז • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יג • יד • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שמות כ"ז, ג':

וְעָשִׂ֤יתָ סִּֽירֹתָיו֙ לְדַשְּׁנ֔וֹ וְיָעָיו֙ וּמִזְרְקֹתָ֔יו וּמִזְלְגֹתָ֖יו וּמַחְתֹּתָ֑יו לְכׇל־כֵּלָ֖יו תַּעֲשֶׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃


"סירותיו" - כמין יורות

"לדשנו" - להסיר דשנו לתוכם והוא שתרגם אונקלוס למספי קטמיה לספות הדשן לתוכם כי יש מלות בל' עברית מלה אחת מתחלפת בפתרון לשמש בנין וסתירה כמו (תהלים פ) ותשרש שרשיה (איוב ה) אויל משריש וחלופו (שם לא) ובכל תבואתי תשרש וכמוהו (ישעיהו יז) בסעיפיה פוריה וחלופו (שם י) מסעף פארה מפשח סעיפיה וכמוהו (ירמיהו נ) וזה האחרון עצמו שבר עצמותיו וכמוהו (מ"א כא) ויסקלוהו באבנים וחלופו (ישעיהו סב) סקלו מאבן הסירו אבניה וכן (שם ה) ויעזקהו ויסקלהו אף כאן לדשנו להסיר דשנו ובלע"ז אדשצנדרי"ר (צו ענטאשען)

"ויעיו" - כתרגומו מגרפות שנוטל בהם הדשן והן כמין כסוי קדרה של מתכת דק ולו בית יד ובלע"ז וידי"ל (שויפעל)

"ומזרקתיו" - לקבל בהם דם הזבחים

"ומזלגתיו" - כמין אונקליות כפופים ומכה בהם בבשר ונתחבים בם ומהפכין בהם על גחלי המערכה שיהא ממהר שריפתן ובלע"ז קרוצינ"ש (האקען) ובלשון חכמים צינוריות

"ומחתתיו" - בית קבול יש להם ליטול בהן גחלים מן המזבח לשאתם על מזבח הפנימי לקטרת ועל שם חתייתן קרויים מחתות כמו (ישעיהו ל) לחתות אש מיקוד ל' שאיבת אש ממקומה וכן (משלי ו) היחתה איש אש בחקו

"לכל כליו" - כמו כל כליו