רש"י על שמות יד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על שמותפרק י"ד • פסוק ד' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • יט • כ • כא • כג • כד • כה • כו • כז • כח • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


שמות י"ד, ד':

וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־לֵב־פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכׇל־חֵיל֔וֹ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃


"ואכבדה בפרעה" - כשהקב"ה מתנקם ברשעים שמו מתגדל ומתכבד וכן הוא אומר (יחזקאל לח) ונשפטתי אתו וגו' ואח"כ והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי וגו' ואומר (תהלים עו) שמה שבר רשפי קשת ואח"כ נודע ביהודה אלהים ואומר (שם ט) נודע ה' משפט עשה

"בפרעה ובכל חילו" - הוא התחיל בעבירה וממנו התחילה הפורענות (מכילתא)

"ויעשו כן" - להגיד שבחן ששמעו לקול משה ולא אמרו היאך נתקרב אל רודפינו אנו צריכים לברוח אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם (מכילתא)