רש"י על שמואל א יד לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על שמואל אפרק י"ד • פסוק ל"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ט • י • יב • יג • יד • טז • יז • יח • כא • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לב • לג • לד • לה • לח • מ • מא • מה • מח • נ • נב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל א י"ד, ל"ב:

ויעש וַיַּ֤עַט הָעָם֙ אֶל־הַשָּׁלָ֔ל שלל וַיִּקְח֨וּ צֹ֧אן וּבָקָ֛ר וּבְנֵ֥י בָקָ֖ר וַיִּשְׁחֲטוּ־אָ֑רְצָה וַיֹּ֥אכַל הָעָ֖ם עַל־הַדָּֽם׃


"ויעש העם" - כמו ויעט העם לשון עיט (בראשית טו יא)

"צאן ובקר ובני בקר" - אומר אני זה אותו ואת בנו לא תשחטו (ויקרא כב כח) ולכך קראם חוטאים ורבותינו אמרו בשחיטת קדשים שהיו מקדישים אותם שלמים ואוכלים לפני זריקת דם הוא שאמר ויאכל העם על הדם אוכלים קדשים ועדיין דם במזרק