רש"י על משלי ל ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על משליפרק ל' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כח • כט • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ל', ד':

מִ֤י עָלָֽה־שָׁמַ֨יִם ׀ וַיֵּרַ֡ד
  מִ֤י אָֽסַף־ר֨וּחַ ׀ בְּחׇפְנָ֡יו
    מִ֤י צָֽרַר־מַ֨יִם ׀ בַּשִּׂמְלָ֗ה
מִ֭י הֵקִ֣ים כׇּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ
  מַה־שְּׁמ֥וֹ וּמַֽה־שֶּׁם־בְּ֝נ֗וֹ
  כִּ֣י תֵדָֽע׃


"מי עלה שמים" - כמשה

"מי אסף רוח" - פיח הכבשן

"מי צרר מים" - קפאו תהומות (שמות טו) נצבו כמו נד (שם) בתפלתו של משה

"מי הקים" - את המשכן שבהקמתו נתבססו כל אפסי ארץ כך נדרש בפסיקתא

"מה שמו ומה שם בנו" - אם תאמר כבר היה דוגמתו אמור מה שם בנו איזו משפחה יצאה ממנו ונדע מי הוא

"כי תדע" - אם תדע מי הוא ואיך לא יראת לעבור על דבריו