רש"י על ישעיהו כט ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ישעיהופרק כ"ט • פסוק ט' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו כ"ט, ט':

הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃


"התמהמהו" - הוו מתונים להתבונן לחשוב על מעלליכם

"ותמהו" - ותהיו תמהים על קילקולכם

"השתעשעו" - ל' ועיניו השע (לעיל ו) היו עורים מראות

"שכרו" - עצמכם ולא מיין למה כי נסך

"עליכם ה' וגו'" - לשון מזג כמו מסכה יינה (משלי ט) או לשון נסיכות השליט בכם רוח תרדמה על פושעי ישראל היה ניבא שהיו חוזים בכוכבים ובקיאים להשביע השרים של מעלה כל אחד בשם הראוי להשביעו בו לכך הם אומרים מי יחת עלינו אם יבא האויב עלינו יכולנו לעשות לה חומת אש סביב או להקיפה ים הגדול אמר הקב"ה אני אחליש השרים של מעלה הממונה על האש נתמנה על המים כשמשביע לשר של אש להביא לו אש הוא משיבו אין זו משלי וכן שר של מים ואף שם שאתה משביעני בו איני מכיר זו הוא עצום העינים וכיסוי ראשי החוזים בכוכבים