רש"י על ישעיהו ח כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ישעיהופרק ח' • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ישעיהו ח', כ"ב:

וְאֶל־אֶ֖רֶץ יַבִּ֑יט וְהִנֵּ֨ה צָרָ֤ה וַֽחֲשֵׁכָה֙ מְע֣וּף צוּקָ֔ה וַאֲפֵלָ֖ה מְנֻדָּֽח׃


"ואל ארץ יביט" - אולי ימצא עזר אשר שלח מלאכים הושע בן אלה אל סוא מלך מצרים (מלכים ב י)

"והנה צרה" - כי לא יעזרוהו וגם שבנא יצא לסנחריב לרעה לו

"מעוף צוקה" - עיפות צוקה

"ואפלה מנודח" - על ידי אפלה הוא מנודח שכן לשון נידוח נופל באפלה כמו (ירמיהו כג) לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה ולאפלה הם מנודחים