מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
"
לא דוכאו" - לבם מרעתם
"
כי אם פליטים" - ירמיהו וברוך חזרו משם שהגלם נבוכדנאצר כשנתנה ארץ מצרים בידו בעשרים ושבע למלכו (
יחזקאל כט) כך שנויה בסדר עולם
"המבלעדי אנשינו" - שלא מדעתם
"
כוונים להעציבה" - דפוסים בדמות עצבים (עצבים דמות עלמה כמו לעיל כב)
"
ולא יוכל ה' עוד לשאת" - כמו ולא יכול
"פרעה חפרע" - פרעה תבירא וחי"ת זו משמשת במקום ה"א
