רש"י על ירמיהו יב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ירמיהופרק י"ב • פסוק ד' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו י"ב, ד':

עַד־מָתַי֙ תֶּאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כׇּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָפְתָ֤ה בְהֵמוֹת֙ וָע֔וֹף כִּ֣י אָֽמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַחֲרִיתֵֽנוּ׃


"עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש" - עד כאן דברי הנביא ורוח הקודש משיבתו מרעת יושבי בה ספתה בהמות ועוף

"תאבל" - תחרב

"ספתה" - (פוניד"א בלע"ז)

"כי אמרו" - יושבי הארץ הזאת

"לא יראה את אחריתנו" - אין גלוי לפניו מה יהיה בסופינו