רש"י על יחזקאל ט ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על יחזקאלפרק ט' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל ט', ד':

וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֵלָ֔ו עֲבֹר֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר בְּת֖וֹךְ יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְהִתְוִ֨יתָ תָּ֜ו עַל־מִצְח֣וֹת הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כׇּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת בְּתוֹכָֽהּ׃


"והתוית תו" - ורשמת רושם

"על מצחות האנשים" - הצדיקים כדי להיות לאות שלא יפגעו בם המשחיתים