רש"י על זכריה י ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על זכריהפרק י' • פסוק ב' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה י', ב':

כִּ֧י הַתְּרָפִ֣ים דִּבְּרוּ־אָ֗וֶן וְהַקּֽוֹסְמִים֙ חָ֣זוּ שֶׁ֔קֶר וַֽחֲלֹמוֹת֙ הַשָּׁ֣וְא יְדַבֵּ֔רוּ הֶ֖בֶל יְנַחֵמ֑וּן עַל־כֵּן֙ נָסְע֣וּ כְמוֹ־צֹ֔אן יַעֲנ֖וּ כִּי־אֵ֥ין רֹעֶֽה׃


"כי התרפים" - והקוסמים חזו שקר והחלומות אשר הטעו את אבותיכם לאמר חלמתי והיו מחזיקי' ידיהם למרוד בהקב"ה דברו און והבל דברו לאמר שלום ואין שלום

"על כן נסעו" - אבל אני נביא להם באמת

"יענו" - יתכנעו כמו לענות מפני ל' עוני