רש"י על ויקרא כד יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ויקראפרק כ"ד • פסוק י"ב |
ב • ג • ד • ו • ז • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • כ • כא • כב • כג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


ויקרא כ"ד, י"ב:

וַיַּנִּיחֻ֖הוּ בַּמִּשְׁמָ֑ר לִפְרֹ֥שׁ לָהֶ֖ם עַל־פִּ֥י יְהֹוָֽה׃


"ויניחהו" - לבדו ולא הניחו מקושש עמו ששניהם היו בפרק אחד ויודעים היו שהמקושש במיתה (סנהדרין עה) שנאמר (שמות לא) מחלליה מות יומת אבל לא פורש להם באיזו מיתה לכך נאמר (במדבר טו) כי לא פורש מה יעשה לו סח אבל במקלל הוא אומר לפרוש להם שלא היו יודעים אם חייב מיתה אם לאו