רש"י על ויקרא יג יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על ויקראפרק י"ג • פסוק י"ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ח • י • יא • יב • יד • טו • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כט • ל • לא • לב • לג • לה • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מד • מה • מו • מח • מט • נא • נב • נד • נה • נו • נז • נח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


ויקרא י"ג, י"ד:

וּבְי֨וֹם הֵרָא֥וֹת בּ֛וֹ בָּשָׂ֥ר חַ֖י יִטְמָֽא׃


"וביום הראות בו בשר חי" - אם צמחה בו מחיה הרי כבר פי' שהמחיה סימן טומאה (ת"כ) אלא הרי שהיה הנגע בא' מעשרים וארבעה ראשי איברים שאין מטמאין משום מחיה לפי שאין נראה הנגע כולו כאחד ששופע אילך ואילך וחזר ראש האבר ונתגלה שפועו ע"י שומן כגון שהבריא ונעשה רחב ונראית בו המחיה למדנו הכתוב שתטמא

"וביום" - (מ"ק טו בכורות לו) מה תלמוד לומר ללמד יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאין אתה רואה בו מכאן אמרו חתן נותנין לו כל שבעת ימי המשתה לו ולאצטליתו ולכסותו ולביתו וכן ברגל נותנין לו כל ימי הרגל