רש"י על הושע ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על הושעפרק ג' • פסוק ג' |
א • ב • ג • ה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע ג', ג':

וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָ יָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔י לֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם־אֲנִ֖י אֵלָֽיִךְ׃


"ואומר אליה ימים רבים תשבי לי" - ימים שנים רבים שלשה הרי חמשה אלו נ' יום שבין פסח לעצרת בו ביום נתתי להם התורה ובה הזהרתיה

"לא תזני ולא תהיי לאיש" - לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות כ)

"וגם אני אליך" - אנכי ה' אלהיך (שם) ואשר עשה שני חשבונות מחמשים יום אחד לסוף חומר ואחד לסוף לתך כנגד המן שירד להם לסוף ל' יום בט"ו באייר ומשם לחמשה עשר יום מנין סאין של לתך ביום הזה באו מדבר סיני בר"ח סיון ובשם רב האי מצאתי דבר הגון ואכרה לי וגו' קצבתי דמי כופר פדיונה לנגדי בדמים קלים האומר ערך נפשי עלי אם מבן ששים ומעלה והיה ערכך חמשה עשר שקל וחומר שעורין ערך זכר מבן עשרים שנה ומעלה ועד בן ס' חמשים שקל והם דמי פדיון חומר שעורין שגם הוא חמשים שקל כסף ולתך שעורין דמי פדיון קרקע לתך שעורין למקדש עשרים וחמשה שקלים הוא ערך הקצוב מבן חדש עד ה' שנים חמש שקלים ומבן חמש שנים עד בן עשרים שנה והיה ערכך עשרי' שקלים הרי עשרים וחמשה אחר כל החיבה הזאת אמרתי לה ימים רבים תשבי לי לא תזני לאלהים אחרים כי אם תזני ימים רבים ישבו בניך אין מלך ואין שר ואין זבח במקדש ביהודה

"ואין מצבה" - מצבת הבעל בשומרון למלכי ישראל

"ואין אפוד" - של אורים ותומים המגיד להם נעלמות

"ותרפים" - הם צלמים הנעשים בכוון שעה אחת העשויה לכך ומדברים מאיליהן ומגידים נעלמות וכן ת"י ולית אפוד ומחוי