רש"י על דברי הימים ב לד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על דברי הימים בפרק ל"ד • פסוק ג' | >>
ג • ד • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כח • ל • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב ל"ד, ג':

וּבִשְׁמוֹנֶ֨ה שָׁנִ֜ים לְמׇלְכ֗וֹ וְהוּא֙ עוֹדֶ֣נּוּ נַ֔עַר הֵחֵ֕ל לִדְר֕וֹשׁ לֵאלֹהֵ֖י דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וּבִשְׁתֵּ֧ים עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֗ה הֵחֵל֙ לְטַהֵ֗ר אֶת־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מִן־הַבָּמוֹת֙ וְהָ֣אֲשֵׁרִ֔ים וְהַפְּסִלִ֖ים וְהַמַּסֵּכֽוֹת׃


"והוא עודנו נער החל לדרוש" - פתרון אע"פ שהיה נער החל לדרוש אלהי דוד אביו דוגמת (בראשית ל"ו) והוא נער את בני בלהה ויבא יוסף את דבתם רעה ואין תימה בדבר אבל אם היה בן שלשים שנה לא היה עושה וזה תימה שהיה נער ואף ע"פ כן החל לדרוש וגו'

"החל לטהר את יהודה וירושלם" - מן הבמות והאשרים שעשה מנשה וחדשה אמון בנו כדלמעלה (ב' ל"ג) וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו וגו'