לדלג לתוכן

רש"י על דברי הימים ב כט כה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דברי הימים בפרק כ"ט • פסוק כ"ה | >>
ג • ה • ז • יא • טז • יז • יט • כא • כד • כה • כו • ל • לא • לג • לד • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב כ"ט, כ"ה:

וַיַּעֲמֵ֨ד אֶת־הַלְוִיִּ֜ם בֵּ֣ית יְהֹוָ֗ה בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ בִּנְבָלִ֣ים וּבְכִנֹּר֔וֹת בְּמִצְוַ֥ת דָּוִ֛יד וְגָ֥ד חֹזֵֽה־הַמֶּ֖לֶךְ וְנָתָ֣ן הַנָּבִ֑יא כִּ֧י בְיַד־יְהֹוָ֛ה הַמִּצְוָ֖ה בְּיַד־נְבִיאָֽיו׃


"כי ביד ה' המצוה ביד נביאיו" - לשורר הלוים בכלי שיר לא כתוב בתורה שיהא קרבן טעון שירה אלא מצות ה' שצוה ביד נביאיו לשורר על הקרבן ורבותינו פי' במסכת ערכין מניין שהלוים טעונין לשורר בכלי שיר דכתיב עבודת עבודה איזוהי עבודה שצריכה עבודה אחרת עמה הוי אומר זה השיר בכלי שיר ועבודת משא (שם) נכון לפרש על השיר כדכתיב (לעיל א' ט"ו) וכנניהו שר הלוים במשא כי מבין הוא שהיה ממונה להרים קול הנגון של שיר