רש"י על דברי הימים ב כה יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דברי הימים בפרק כ"ה • פסוק י"ח | >>
ז • ח • יב • יג • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כג • כד • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב כ"ה, י"ח:

וַיִּשְׁלַ֞ח יוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אֲמַצְיָ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה֮ לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַ֠ח אֶל־הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָֽה־אֶת־בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת־הַחֽוֹחַ׃


"החוח אשר בלבנון" - שהוא שפל רוח

"שלח אל הארז" - שהוא שר גדול מכל האילנות

"ותעבר ותרמוס" - ולא רצה הארז להרגו כי זילות הוא בעיניו לטרוף החוח אלא עברה עליו ורמסתו לבזיון כי היאך נשאו לבו לשלוח בזיון גדול כזה לארז גבוה אף אתה כחוח שאין לך רק שני שבטי' ועת' עבדי יקומון עליך וירמסוך כשישמעו הבזיון הזה