רש"י על דברי הימים ב כד כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על דברי הימים בפרק כ"ד • פסוק כ"ה | >>
ב • ג • ה • ו • ז • ח • יא • יג • יד • כ • כג • כה • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב כ"ד, כ"ה:

וּבְלֶכְתָּ֣ם מִמֶּ֗נּוּ כִּי־עָזְב֣וּ אֹתוֹ֮ בְּמַחֲלֻיִ֣ים רַבִּים֒ הִתְקַשְּׁר֨וּ עָלָ֜יו עֲבָדָ֗יו בִּדְמֵי֙ בְּנֵי֙ יְהֽוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַיַּהַרְגֻ֥הוּ עַל־מִטָּת֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וַֽיִּקְבְּרֻ֙הוּ֙ בְּעִ֣יר דָּוִ֔יד וְלֹ֥א קְבָרֻ֖הוּ בְּקִבְר֥וֹת הַמְּלָכִֽים׃


"בדמי בני יהוידע" - בשביל דמי זכריה שהיה בן יהוידע כי היה לו לזכור טובה וחסד שגמל עמו יהוידע ובשביל אותו עון נתקשרו עליו עבדיו והרגוהו על מטתו מדדו לו מדה כנגד מדה על שנהרג זכריה שקט ושליו ובוטח שאין לו לדאג כי בן יהוידע הוא ולכבודו ינהגו בו כבוד ושפכו דמיו לארץ וע"כ נהרג גם הוא בשלום והשקט על מטתו