רש"י על דברי הימים ב טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברי הימים ב · טו · >>

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת" - עד שבאת אתה

"וללא כהן מורה" - שאין מי ששואל להם שום דבר תורה משום הכי לא יורו אתכם הכהנים

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישב בצר לו על ה' אלהי ישראל" - כלומר עתה כשבאת צרה להם בקשו על ה' אלהי ישראל ויבקשהו לפיכך וימצא להם המצוי והושיעכם בכל אשר הלכתם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובעתים ההם אין שלום" - באותן הימים רבים לישראל ללא אלהי אמת אין שלום ליוצא ולבא וגו' ברחבעם כתיב (לעיל ב' י"ב) עליו עלה שישק מלך מצרים על ירושלים כי מעלו בה' וכל הפרשה ואף לאביה היו מהומות רבות

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכתתו גוי בגוי" - דוגמא (במדבר י"ד) ויכתום

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואתם חזקו" - לדרוש באלהים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויזבחו לה' ביום ההוא מן השלל הביאו" - פתרון ומן השלל שהביאו זבחו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים ששבו וממנו הביאו כדלמעלה (ב' י"ד) וגם אהלי מקנה הביאו וישבו צאן לרוב וגו' ד"א נראה לי ויזבחו לה' ביום ההוא שנצחו ובאו בשלום בירושלים מן השלל הביאו כלומר מן השלל אשר הביאו הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה" - לפי שעשתה לאשרה מפלצת למלאות תאוותה מפל"א ליצותא זכרות עשתה לו לצלם והיתה נבעלת לו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והבמות לא סרו" - במות יחיד שהורגלו להקריב עליהם לשמים משחרבה שילה עד שנבנה הבית והיו עונשים עליהם כרת

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומלחמה לא היתה וגו'" - תניא בסדר עולם בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא אפשר לומר כן והלא מת כבר בעשא בשנת כ"ו למלכות אסא כדכתיב (במלכים א' ט"ז) בשנת כ"ו לאסא מלך אלה בן בעשא אלא מה ת"ל בשנת ל"ו למלך אסא כנגד ל"ו שנים שנתחתן שלמה לבת פרעה שהרי כתב כן במלכים (א' ב') ויברחו שני עבדים לשמעי (שם) עד ויצו המלך את בניהו וילך ויפגע בו וכתיב בסמוך (שם ג') ויתחתן שלמה בבת פרעה כלומר מיד אחר אותן ג' שנים ובשנת ד' לקחה והוא מלך מ' שני' נמצא שהיתה עמו ל"ו שנים וכנגדן ל"ו שנים נגזרה גזירה על מלכי ארם להיות שוטנים על ישראל ובאחרונה ליפול ביד בני דוד לכך נאמר בשנת ל"ו למלך אסא ובשנת ט"ז למלכותו מעת שנפל זרח הכושי בידו היא שנת ל"ו משמת שלמה ובשנת ט"ז לאסא כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באסא וקלקל אסא שנאמר ויוצא אסא כסף וזהב לאמר כרות ברית ביני ובינך וישמע בן הדד ולא פסקו מלכי ארם מלהיות שוטנים לישראל עד שמת אחז ובשנת ג' לאחז כרתו ברית מלך ישראל ומלך ארם לעלות ולהתגרות באחז ולא הי' זכות באחז שיפלו בידו ונפלו שניהם ביד תגלת פלאסר מלך אשור