רש"י על דברי הימים ב ו מא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על דברי הימים בפרק ו' • פסוק מ"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יב • יג • יד • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לח • לט • מא • מב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים ב ו', מ"א:

וְעַתָּ֗ה קוּמָ֞ה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ לְֽנוּחֶ֔ךָ אַתָּ֖ה וַאֲר֣וֹן עֻזֶּ֑ךָ כֹּהֲנֶ֜יךָ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ יִלְבְּשׁ֣וּ תְשׁוּעָ֔ה וַחֲסִידֶ֖יךָ יִשְׂמְח֥וּ בַטּֽוֹב׃


"ועתה קומה ה'" - שלא להטלטל כאשר עד עתה משילה לנוב ומנוב לגבעון

"אתה וארון עזך" - שלא יטלטל עוד מעתה

"עזך" - על שם כן קרוי עוזך על שעשה נפלאותיו ועזוזות בפלשתים וכן כתיב (לעיל ט"ז) בהודו לה' דרשו ה' ועוזו ועוד אמרו רבותינו במסכת עבודת כוכבים וישרנה הפרות (שמואל א' ו') מה שירה אמרו הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו (תהלים צ"ח)

"ילבשו תשועה" - מחמת שלא יטלטלו ממקום למקום כמו והיה צדק אזור מתניו (ישעיהו י"א)

"וחסידיך ישמחו בטוב" - ברוב טובות ומעשרות הניתן ללוים בשכר ששומרין את הארון ומשוררים לפניו