רש"י על דברי הימים א יט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על דברי הימים אפרק י"ט • פסוק ב' | >>
ב • ג • ד • ו • ט • יא • טז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברי הימים א י"ט, ב':

וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶעֱשֶׂה־חֶ֣סֶד ׀ עִם־חָנ֣וּן בֶּן־נָחָ֗שׁ כִּֽי־עָשָׂ֨ה אָבִ֤יו עִמִּי֙ חֶ֔סֶד וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֛יד מַלְאָכִ֖ים לְנַחֲמ֣וֹ עַל־אָבִ֑יו וַיָּבֹ֩אוּ֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֜יד אֶל־אֶ֧רֶץ בְּנֵֽי־עַמּ֛וֹן אֶל־חָנ֖וּן לְנַחֲמֽוֹ׃


"כי עשה אביו עמי חסד" - לקח דוד אביו ואמו ואחיו ובית אביו והושיבם במחוז מלך מואב כדכתיב (שמואל א כ"ב) וילך דויד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם וגו' ובאו בני מואב והרגום כולם חוץ מאליהו אחי דוד שברח לארץ בני עמון וקבלו נחש מלך בני עמון שהרי לא נזכרו עוד חוץ מאליהו שכתוב במחלקות בנשיאים ליהודה אליהו מאחי דוד (לקמן א' כ"ז) וזהו אשר עשה אביו עמי חסד ועל פי אותה איבה הכה דוד את מואב והתעולל בהם יותר מיתר אויביו דכתיב (בשמואל ב' ח') ויך דוד את מואב וגו'