רש"י על דברים יא יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על דבריםפרק י"א • פסוק י"ד | >>
ב • ו • ז • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות  לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב


דברים י"א, י"ד:

וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִירֹֽשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃


"ונתתי מטר ארצכם" - (ספרי) עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי

"בעתו" - בלילות שלא יטריחו אתכם ד"א (שם) בעתו בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם

"יורה" - (תענית ו) היא רביעה הנופלת לאחר הזריעה שמרוה את הארץ ואת הזרעים

"ומלקוש" - רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה (שם) ולשון מלקוש דבר המאוחר כדמתרגמינן (בראשית ל) והיה העטופים ללבן לקשיא ד"א לכך נקראת מלקוש שיורדת על המלילות ועל הקשין

"ואספת דגנך" - אתה תאספנו אל הבית ולא אויביך כענין שנאמר (ישעיהו סב) אם אתן את דגנך וגו' כי מאספיו יאכלוהו ולא כענין שנאמר (שופטים ו) והיה אם זרע ישראל וגו'