רש"י על בראשית רבה/ס/טו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה ס |
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ותרא את יצחק ותפול. אמר ר' הונא צפת שידו שטוחה. ראתה ידו שטוחה ונדמה לה כיד אדם הגון וחשוב:

ותפול מעל הגמל ואתרכינת. נשתחוית מעט כדמתרגמינן כי יפול לא יוטל כי ה' וגו' שאינו נופל ממש כך היא לא נפלה אלא בקשה ליפול וסמכה הקב"ה:

מי האיש הלזה. ראתה אותו הדור כמא דאת אמר הנה בעל החלומות הלזה ביוסף שהוא יפה תאר:

ורבנן אמרי הוא ופלסונו. הוא והמלוה אותו המלאך שהיה מלוה אותו כמה דאת אמר פלס מעגל רגליך:

הלזה אלון זה. אחר הוא זה שהולך עמו. אלון בלשון יון אחר:

כלליה של תורה מרובין מפרטיה. כל מקום שבתורה כולל דברים אלו נאמר בא לכתבן היה מרובה מפרטיה ממה שמפורש בה שאילו בא לכתוב ג' דפין היה כותב אלא כללן יחד כל הדברים אשר עשה: