רש"י על בראשית רבה/סה/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה סה | >>
ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

הא קל דחכים וידיא משלחין מתין. מפשיטין מתים:

אין שולט אלא בידיו דכתיב והידים ידי עשו:

מרמיז ליה והוא אתי. בשעה שהנביאים מוציאין קול על יעקב ומתנבאין עליהם פורענות להביא עליהם אומות מיד והידים ידי עשו מוכנין לשעבד בהן:

בשעה שיעקב מרכין בקולו ידי עשו שולטות. הקל חסר הוא אם יעקב הקל קולו מיד הידים ידי עשו:

פילוסופין. חכמים:

כבלעם בן בעור וכאבטימוס הגרדי. אבטימוס זה נכנסו אצלו כל אומות העולם וכו' וכן בשעת מתן תורה נתכנסו כל האומות אצל בלעם שהיו אומרים ה' למבול ישב ומחזיר את העולם וכו' והחזיר להם תשובה:

הקול קול יעקב בימי ירבעם קול בכי שהרגו מהן ת"ק אלף הדא הוא דכתיב ולא עצר כח ירבעם בימי אביה ויגפהו ה' וימת:

את סבור שירבעם ניגף והלא לא ניגף אלא אביה. וכן בחשבון המלכים מצינו שאביה היה ולמה ניגף על שביזה לאחיה השילוני שנאמר ועמכם אנשים ריקים בני בליעל והכניס לאחיה השלוני בכללן:

על שחשדם ברבים. שחרפו ברבים:

על ידי שבאת עבודת כוכבים לידו ולא ביטלה דכתיב וירדוף אביה אחרי ירבעם וילכוד ממנו את בית אל ואת בנותיה וכיון שכבשה היה לו לבטל עבודת כוכבים שבה:

קל וחומר. אם אביה שהיה מלך על שהונה מלך כמוהו ענשו הקב"ה שניגף כו':