רש"י על בראשית רבה/סד/ה
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה סד | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י •
חלום קשה ונבואה שהיא קשה. ומאחרין לבא סבורים בני אדם שאריכות ימים מבטלתן ואינו כן. וכן אבל שוטה ששוכח מתו במהרה סבור הוא שאריכות ימים מבטלין:
נבואה קשה מניין שכך היו ישראל אומרים יארכו הימים ואבד כל חזון:
אבל שוטה מיצחק דכתיב ויהי כי ארכו לו שם הימים מיד והנה יצחק מצחק ושכח אבל אביו:
בשביל שהעלו לך הימים ארוכים היית עושה הדבר הזה בתמיה לא כן אמר רבי יוחנן וכו' ויצחק היה משחק משמש מטתו ביום:
הלואי אימא היתה נדה בשעה שבא אבא ליזקק לה שתאמר לו הורה גבר בתמיה לומר אין עכשיו עת הריון מגבר. כלומר וכי אשה נדה כמותי גורמין לה הריון מגבר בעוד שהיא נדה ואבא היה פורש ממנה ולא נתעברה:
ירמיהו מקלל יום לידתו ויום עיבורו דכתיב ארור היום אשר יולדתי בו זה יום העיבור יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך זה יום הלידה אפשר חלקיהו אדם צדיק היה עושה הדבר הזה שהיה משמש מטתו ביום אלא לפי שהיתה איזבל הורגת וכו':