רש"י על בראשית רבה/סא/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה סא |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

גביעא בן קיסם. חכם היה והיה בעל חטוטרות ובתלמוד שלנו גביהא בן קיסם לפי שהיה גבוה מאחריו כמו גבן ובתלמוד ירושלמי בחטרתו במגבעתיה. ודבשת גמלים תרגומו חטרת גמלין:

הזהר שלא תחליט להן את ארץ ישראל. מחמת שאין אתה יודע להשיב להם תשובה:

מה בן גביעה זה. שיעיד עלינו. שידון עלינו:

אדוני המלך אין אדם עושה מה שהוא רוצה בין בניו. א"ל הין. והא כתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק א"ל והיכן הוא שילוח שחלק בין בניו א"ל ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות:

מהם כספים מהם זהבים. שנותנין בשכרן דינר ליום:

ונתן בהם ב' אבנים טובות שוות ב' רבבות כסף. שהיה ירא לומר לו שלוף נעלך ולא תכנס במנעליך שאם היה אומר לו כן היה מעליל עליהם ואומר לא הניחו לי ליכנס כמו שהלשינו כותיים:

כיון שהגיע להר הבית אמרו לו שלוף מנעליך שהר הבית חלקה שלא תחליק את רגליך ונעול ב' אנפלאות הללו:

כיון שהגיע לבית קדשי הקדשים א"ל ע"כ יש לנו רשות ליכנס מכאן ואילך אין לנו רשות ליכנס א"ל לכשאצא אני משוה גבעתך גבהותך שכעס עליו. התחיל גביעא בן קיסם מחליקן בדברים. א"ל אם אתה עושה כן רופא תקרא ושכר הרבה תטול:

הקיפוה כמו כובין. שהקיפוה יישוב כאדם שמסבב כרמו בקוצים: