רש"י על בראשית רבה/לה/ג
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה לה |
• א • ב • ג •
אפשר כן. שיהא הקשת שוה לו שאתה מפרש לשון קשת דבר שהוקש למראה כבוד:
אלא קשיין דפרי. קשייתא דפרי שהוא טפל לפרי ברוציץ בלע"ז:
והיה בענני. סימן להוריד מים על הארץ אשיב חמתי על הארץ:
קולב. קרדום בקרדומות באו לך מתרגמינן בקולביא:
בקש ליתנה ביד בנו ונתנו ביד עבדו. כדי שיירא הבן אף כאן בענני ענן להביא מבול על הבריות אשיבנו על הארץ ולא על האדם:
בני פמליא של יהושע. בני עסק שלו שהיו עמלים עמו לכבוש את הארץ וליוה אותן עד הירדן וכיון שראו שנתמעטה פמליא שלו שהיה לו לחזור יחידי לביתו חזרו וליוו אותו עד ביתו שאין כבוד לו שיחזור יחידי לביתו:
ורבי יודן. פליג דקסבר לא נטלו רשות אלא פעם אחת אבל כשחזרו וליוו אותו עד ביתו ברכם ברכה שנייה:
ואוחרנא דרש כבר כתיב ביום השמיני שלח את העם. ויום שמיני של חג הוא שנים ועשרים של תשרי וכתיב ביום עשרים ושלשה לחדש שלח את העם:
שהללנו את השבת. בקרבן חנוכת המזבח:
וכדי לפייסן. ראוי לפייסן:
מה תלמוד לומר ותבא ותגד לאיש האלהים. וכי מה צורך היה לה לחזור להגיד לאלישע שנתקיימה נבואתו אלא ויעמוד השמן שהוקר השער של שמן ובאתה לשאול אם תמכרנו מיד אם לאו ותמתין עד שיהא יקר יותר:
אותה מדת הדין. שהיתה עד עכשיו מתוחה כנגד ישראל שהיו המצריים משתעבדין בהם הפכה הקב"ה כנגד המצרים:
בין אלהים זו מדת הדין של מעלה ובין כל בשר אשר על הארץ זו מדת הדין של מטה ולמדת שכל זמן שמדת הדין נעשית למטה שאין העולם אבד במים:
ר' אחא בשם ר' תנחומא בר חייא. חפצי אלו דברי תורה וחפציך אלו אבנים טובות לא ישוו בה אלא בזאת יתהלל המתהלל: