רש"י על בראשית רבה/כח/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ס"א. אפילו של אדה"ר. שהיה נקבר בעת המבול נמחה והיינו אמחה את האדם אשר בראתי אדם הראשון. עד כאן.

אמחה את האדם אשר בראתי אפילו אצטרובלין של ריחים נמחה. פירש רב האי אצטרובולין ריחים התחתונה ומפיק ליה מאת האדם את אפילו דבר שאינו ראוי למחות כמו אבן וכך דרשה רבי יהודה בר סימון בצבורא וכו':

ואפילו לוז של שדרה שממנו מציץ הקב"ה את האדם לעתיד לבא נמחה. ומפיק ליה מאת האדם אשר בראתי כלומר דבר שממנו נברא בו אני נפרע:

אמר ליה מהיכן הקב"ה מציץ את האדם אמר ליה מלוז של שדרה אמר ליה מנין אתה יודע אמר ליה אייתי לי ואנא מודע לך:

מלוז. קשר גדלו הוא כלוז אגוז קטן שלועזים מליי"ר ועומד בסוף השדרה והוא אינו כלה לעולם וכך מפורש בויקרא רבה וינאץ השקד זה לוז השדרה וכן תרגום ירושלמי בטנים ושקדים משח דלוזין: