רש"י על בראשית רבה/כה/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה כה |
א • ב • ג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

ואחד בימי למך. שנאמר זה ינחמנו ממעשנו מן האדמה אשר אררה ה' לא מאותה קללה שהיתה מאדם אלא מאותה גזירה שהיתה בימי למך אביו של נח לכך היו אומרים זה ינחמנו:

ס"א. אוותנטיא. חוזק של רעב כדאמרינן לעיל אוותנטיות:

דייטרוטין. שורות של ערקי"אה לצורך:

ונתלה בה. היה תולה עצמו תחלה ביתד לידע אם תסבול כובד הקופה:

שפופים. בלא זכות. לשון אחר בלא כח ולא באו בימי שאול שהיו שפופים בלא כח אלא בימי דוד שהיו גבורים שהיו יכולים לעמוד בו ולסובלו כדכתיב ויהי רעב בימי דוד שנה אחר שנה וגו' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים וגו'. ע"כ:

בימי בני אדם גבורים שהן יכולין לעמוד בהם. כלומר לא בא בימי שאול אלא בימי דוד שהיו גבורים לעמוד בו ולסובלו:

ס"א. נותן ליעף כח. שלפי חלישות שבהן העצים כחן לסבול הרעב והעמיד להן זכות דוד. ע"כ:

בימי אברהם. מלבד הרעב הרי האחד. הראשון הרי שני:

ס"א. הראשון. מכלל דהוה שני. ע"כ:

רעב של בצורת. גשמים מועטים:

מהומה. אכול ולא לשבעה:

ס"א. של מהומה בבהמות נפלה המיתה ונתיקר הבשר עד שמוכרין ראש חמור בשמונים כסף וכן הפסוק מוכיח בפרשה שלא היה הרעב כי אם בבהמות בלבד דכתיב ויהי רעב גדול בשומרון עד היות ראש חמור וגו' ולא כתיב עד היות סאה חיטין בשמונים כסף ע"כ:

אפילו סאה בסלע לא יצא חוצה לארץ ואילו אלימלך יצא לפיכך נענש: