רש"י על בראשית רבה/ח/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על בראשית רבה • פרשה ח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אם זכה אדם. הראשון היה אוכל שתי שולחנות העולם הזה והעולם הבא דכתיב אחור וקדם צרתני (תהלים קל"ט). בתחלה צרתני להיות מושל קדם ואחור לעתיד ואחר ותשת עלי כפכה היך מה דאת אמר כפך מעלי הרחק וכן כל אדם אם זכה יפה ואם לאו בא ליתן דין וחשבון אדם כפך. לשון חבוט

דיו פרצופין. לשון יון שני פרצופין אחד מלפניו ואחד לאחריו:

ונסרו. גזרו לשני גזרין שלאחריו דמות אשה ולפניו דמות איש:

גבי' לכאן וגבי' לכאן. לומר משני גופין עשאו:

דכתיב ויקח אחת מצלעותיו. מכלל שלא ברא פרצוף אלא מצלע לקחה. א"ל מצלע ולא צלע ממש אלא מן סטרו היה מצדו והלא מאחוריו גולם בראו מבלי יד ורגל ואחר עשאו איברים:

אחור וקדם. ממערב למזרח מצפון לדרום דכתיב למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים וגו':

אלו ממזרח לממרב לא נאמר. שהרי מפורש באחור וקדם אלא בצפון ודרום נאמר אף בחללו דכתיב ותשת עלי כפכה (תהלים קל"ט) שמגיע לכסא כבוד כביכול שנתן הקב"ה ידו עליו ומיעטו:

אחור וקדם צרתני. אחור למעשה יום אחרון שגופו נברא אחרון לכל מה שנברא ביום ששי שהכל ברא לו ואחר הזמינו לסעודה:

וקדם למעשה יום אחרון. שנפשו קדמה לכל מה שנברא ביום ששי:

כרבי אלעזר. דאמר תוצא הארץ נפש חיה למינה זה רוחו של אדם הראשון היך מה דאת אמר ויהי האדם לנפש חיה זה נאמר בששי וכתיב אחריו בהמה ורמש וחיתו ארץ ונפשו קדמה לכולן:

אחור לכל מעשה בראשית. וקדם לעונשין שהוא נענש תחלה שעבר על הצווי. ענין אחר וקדם לעונשין בשעת המבול דכתיב וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם וגו' (פ' נח). ענין אחר אחור לכל המעשים כלומר בשעת מיתתו שהגיע לגמר מעשיו נפרעין ממנו מעשיו שעשה בנערותו ועונשים ונפרעין הכל עד עון האחרון ובויקרא מפורש אחור וקדם אם זכה אדם אומרים לו קדמת למעשה בראשית בנפשך ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך שלשול קדמך בגופך:

אף קילוסו. אינו אלא אחר כל בהמה חיה ועוף. דכתיב בסוף כולם מלכי ארץ וכל לאומים (תהלים קמ"ז):

הוא אחור לכל המעשים. בויקרא רבה הוסיף כשם שיצירתו אחר בהמה חיה ועוף הדא הוא דכתיב זאת תורת הבהמה והעוף וסמיך ליה אשה כי תזריע (פ' תזריע):

מסתפקות מן החמרין. שמביאין מן הכפרים לעיר כל צרכי העיר ומזונותיה:

וחמרין שואלים ליוצאים מה שכרן נעשה במדינה. כלומר מה שכר נתנו לחמרים במה שהכניסו לה:

אותם שנכנסו בששי שואלים לאותם שנכנסו בחמישי:

בדימוסי של מדינה. האיש הממונה על המדינה שאינו זז מן המדינה ועוסק בבנינה ובצרכיה. ס"א בסדר המדינה ע"כ:

המעשים גופם שואלים אלו לאלו לא לתורה שקדמה לברייתו ש"ע שבה נמלך הקב"ה ובראו לכך נאמר הזאת ידעת מני עד (איוב כ') הזאת זו תורה דכתיב זאת התורה היא ידעה מה שנעשה קודם שנברא העולם: