רש"י על בראשית רבה/ו/ז
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
מסוף העולם ועד סופו. דרך שביל שאין נשמע לבריות כאדם שמשמיע קול לחבירו באזנו דרך קנה וחבירו שומע ואין אחרים שומעין כך אותו הקול הקב"ה מכניסו דרך שביל אחד שלא ישמע לבריות:
שף ברקיע. שהוא יורד בו בנחת ואינו אלא כמסר כך חמה כשהיא יוצא נוסרת ברקיע ומשמעת קול ואע"פ שאינו נשמע:
מסר. זו מגירה וכן תרגום יונתן וישר אותם במגרה (ש"ב י"ב) ומסר יתהון במסרון:
לקול. צווחין מלמד שמוציאין קול:
דלמא מעשה הוא. שאירע פעם אחת:
הוה דמיך בציפורי. השלים נפשו ונפטר לבית עולמו:
וחבריא. חכמים יושבים גבי רבי פנחס:
ההיא שעתא. עת שמספרים זה עם זה:
אתת מלתא ושרין גחכין. בא להם דבר של שחוק והתחילו מצחקין שמע קול שאמר נפשיה דאחוה דההוא גברא. רבי פנחס. ס"א אתא מלה שרין גחכין נשמע קול ביניהם והרכינו עצמן מאימת הקול אמר להם רבי פנחס כמה נפשיה דההוא גברא אחוה דרבי פנחס דרבי שמואל שנפטר אחוה דרבי פנחס הוה ונשמתו היתה צוחת בשעה שיצאת מן הגוף ואחיו רבי פנחס היה מבין לה ואומר לתלמידיו שהיו יושבין אצלו כמה נפשו של אחי מקצציא ארזין ומעקרא אילנין מתוך יסורין ואתם יושבים כאן ואינכם מבינים לה:
מקצצת ארזין. כלומר נשמתו צועקת ושוברת ארזים לקולה ואתון יתבין הכא ולא ידעין מיד הבינו שנפטר רבי שמואל ולמדנו שאין קול נשמה נשמעת לבני אדם חיים: