רש"י על בראשית רבה/ה/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על בראשית רבה • פרשה ה |
א • ג • ד • ו • ז • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כתיב מגערתך ינוסון. באותו מזמור כתיב למעלה מן הפסוק הזה זה הים גדול ורחב ידים ומפרש המקרא כתיב ינוסון המים ממעשה בראשית והלכו להם. ס"א לדכים ע"כ:

עשה מדה למים. ומשמע יקוו לשון מדה ימדדו אל מקום אחד היכן. ס"א היינו ע"כ. שיעור וכמו שמצינו קו לשון מדה כדכתיב וקו ינטה על ירושלים:

ס"א כמו כן יקוו לשון מדה ע"כ:

יקוו המים. יקוו לי המים. ס"א יקיימו לי תנאם ע"כ:

מה שאני עתיד לעשות בהם. בדור אנוש ובדור המבול:

דיורין. אכסנאים:

מנולין. סודר הראש ויש מקומות כשנותן אדם שלום לרעהו מכיפין קצת סודר שעל ראשם בכפו שלימו:

ס"א להושיב בה דיורין אלמים והוו משכימים שואלים בשלומו ברמיזה ובאצבע ובמנולין לפי שלא היו יכולין לשאול את שלומו בפה כי אלמים היו מנולין הוא סודר שמתעטפין בזה בני אדם את ראשם בארצות יון וכשהמלך עובר מעבירים אותו מעל ראשם עד שהוא עובר מפני כבוד המלך וראיה לדבר שמנולין הוא סודר שכל ההגדה הזאת הוא מביאה במדרש איכה וכן היא שנויה שם למלך שבנה פלטין והושיב בתוכה דיורין אלמים והיו משכימים ושואלים בשלומו של מלך ברמיזה ובסודרין:

מקולות מים רבים. נהרות וחזק מהם אדירים משברי ים וחזק על כולם אדיר במרום:

עמד דור אנוש ומרד בו. כדכתיב אז הוחל לקרא בשם ה' ונשטף שליש העולם הדא הוא דכתיב ויהי הגשם על הארץ גשם לא נאמר אלא הגשם כלומר אותו הגשם שהיה מששת ימי בראשית: