רש"י על איוב לד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< רש"י על איוב • פרק לד
ג • ה • ו • ט • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לו • לז • 


"אם ישים אליו לבי" - על אדם להשחיתו למה יבא בעלילה עליו הרי מיד יאסוף אליו רוחו ונשמתו רוח ונשמה שלו שהיא (נפוחה בו) ואין מוחה בידו ויגוע כל בשר יחד