רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(ב) אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי בְּסִינַי: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ,ב) וְקִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם מַלְכוּתִי, מֵעַתָּה קַבְּלוּ גְּזֵרוֹתָי. רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו שֶׁסּוֹפָן לְנַתֵּק בָּעֲרָיוֹת בִּימֵי עֶזְרָא, לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶם בִּגְזֵרָה: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, דְּעוּ מִי גּוֹזֵר עֲלֵיכֶם; דַּיָּן לְהִפָּרַע, וְנֶאֳמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.

(ג) כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם – מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִיִּים וְשֶׁל כְּנַעֲנִיִּים מְקֻלְקָלִים מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּשְׁבוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָל מִן הַכֹּל.
אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה – מַגִּיד שֶׁאוֹתָן עֲמָמִין שֶׁכָּבְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מְקֻלְקָלִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם.
וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ – מַה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אָמַר? אֶלָּא אֵלּוּ נִמּוּסוֹת שֶׁלָּהֶן, דְּבָרִים הַחֲקוּקִין לָהֶם, כְּגוֹן טַרְטֵיאוֹת וְאִצְטַדֵּאוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵלּוּ דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים.

(ד) אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ – אֵלּוּ דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּמִשְׁפָּט, שָׁאִלּוּ לֹא נֶאֶמְרוּ, הָיוּ כְּדַאי לְאָמְרָן.
וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ – דְּבָרִים שֶׁהֵם גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ, שֶׁיֵּצֶר הָרַע מֵשִׁיב עֲלֵיהֶם: לָמָּה לָנוּ לְשָׁמְרָן? וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְשִׁיבִין עֲלֵיהֶם; כְּגוֹן אֲכִילַת חֲזִיר, וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, וְטָהֳרַת מֵי חַטָּאת. לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲנִי ה', גָּזַרְתִּי עֲלֵיכֶם, אִי אַתֶּם רַשָּׁאִים לְהִפָּטֵר.
לָלֶכֶת בָּהֶם – אַל תִּפָּטֵר מִתּוֹכָם; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לָמַדְתִּי חָכְמַת יִשְׂרָאֵל, אֵלֵךְ וְאֶלְמַד חָכְמַת הָאֻמּוֹת.

(ה) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְגוֹמֵר – לְרַבּוֹת שְׁאָר דִּקְדּוּקֵי הַפָּרָשָׁה, שֶׁלֹּא פָּרַט הַכָּתוּב בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: לִתֵּן שְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַחֻקִּים, וּשְׁמִירָה וַעֲשִׂיָּה לַמִּשְׁפָּטִים, לְפִי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא עֲשִׂיָּה לַמִּשְׁפָּטִים וּשְׁמִירָה לַחֻקִּים.
וָחַי בָּהֶם – לָעוֹלָם הַבָּא; שֶׁאִם תֹּאמַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַהֲלֹא סוֹפוֹ הוּא מֵת.
אֲנִי ה' – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.

(ו) לֹא תִקְרְבוּ – לְהַזְהִיר הַנְּקֵבָה כַּזָּכָר, לְכָךְ נֶאֱמַר לְשׁוֹן רַבִּים.
אֲנִי ה' – נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר.

(ז) עֶרְוַת אָבִיךָ – זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּמַשְׁמָעוֹ? נֶאֱמַר כָּאן: עֶרְוַת אָבִיךְ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: "עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה" (ויקרא כ,יא); מַה לְּהַלָּן אֵשֶׁת אָבִיו, אַף כָּאן אֵשֶׁת אָבִיו.
וְעֶרְוַת אִמְּךָ – לְהָבִיא אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו.

(ח) עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ – לְרַבּוֹת לְאַחַר מִיתָה.

(ט) בַת אָבִיךָ – אַף בַּת אֲנוּסָה בְּמַשְׁמָע.
מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ – בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ: קַיֵּם אֶת אִמָּהּ, וּבֵין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ: הוֹצֵא אֶת אִמָּהּ, כְּגוֹן מַמְזֶרֶת אוֹ נְתִינָה.

(י) עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ – בְּבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּבִתּוֹ וּבַת בִּתּוֹ מֵאִשְׁתּוֹ אָנוּ לְמֵדִין מֵ"עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה" (פסוק יז), בֵּין שֶׁהִיא מִמֶּנּוּ וּבֵין שֶׁהִיא מֵאִישׁ אַחֵר.
עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ – קַל וָחֹמֶר לְבִתְּךָ; אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין, לְמָדוּהָ מִגְּזֵרָה שָׁוָה בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת (ג' ע"א).

(יא) עֶרְוַת בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ – לִמֵּד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְנָכְרִית; לְכָךְ נֶאֱמַר: בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ, בִּרְאוּיָה לְקִדּוּשִׁין.

(יד) עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה – וּמָה הִיא עֶרְוָתוֹ? אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב.

(טו) אֵשֶׁת בִּנְךָ הִוא – לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשֶׁיֵּשׁ לְבִנְךָ אִישׁוּת בָּהּ, פְּרָט לַאֲנוּסָה וְשִׁפְחָה וְנָכְרִית.

(יז) עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ – לֹא אָסַר הַכָּתוּב אֶלָּא עַל יְדֵי נִשּׂוּאֵי הָרִאשׁוֹנָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא תִקַּח, לְשׁוֹן קִיחָה, וְכֵן לְעִנְיִַן הָעֹנֶשׁ: "אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ" (ויקרא כ,יד), לְשׁוֹן קִיחָה. אֲבָל אָנַס אִשָּׁה, מֻתָּר לִשָּׂא בִּתָּהּ.
שַׁאֲרָה הֵנָּה – קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ.
זִמָּה – עֵצָה, כְּתַרְגּוּמוֹ: "עֵיצַת חֲטִאין", שֶׁיִּצְרְךָ יוֹעֶצְךָ לַחֲטֹא.

(יח) אֶל אֲחֹתָהּ – שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת.
לִצְרֹר – לְשׁוֹן צָרָה, לַעֲשׂוֹת אֶת זוֹ צָרָה לְזוֹ.
בְּחַיֶּיהָ – לִמֶּדְךָ שֶׁאִם גֵּרְשָׁהּ, לֹא יִשָּׂא אֶת אֲחוֹתָהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא בַּחַיִּים.

(כא) לַמֹּלֶךְ – עֲבוֹדָה זָרָה הִיא שֶׁשְׁמָהּ מֹלֶךְ, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָתָהּ, שֶׁמּוֹסֵר בְּנוֹ לַכּוֹמָרִים, וְעוֹשִׁין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת גְּדוֹלוֹת, וּמַעֲבִירִין אֶת הַבֵּן בְּרַגְלָיו בֵּין שְׁתֵּי מְדוּרוֹת הָאֵשׁ.
לֹא תִתֵּן – זוֹ הִיא מְסִירָתוֹ לַכּוֹמָרִים.
לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ – זוֹ הַעֲבָרַת הָאֵשׁ.

(כג) תֶּבֶל הוּא – לְשׁוֹן קָדֵשׁ וְעֶרְוָה וְנִאוּף; וְכֵן: "וְאַפִּי עַל תַּבְלִיתָם" (ישעיהו י,כה). דָּבָר אַחֵר: תֶּבֶל הוּא, לְשׁוֹן בְּלִילָה וְעִרְבּוּב, זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה.

(כח) וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם – מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁהֶאֱכִילוּהוּ דָּבָר מָאוּס, שֶׁאֵין עוֹמֵד בְּמֵעָיו אֶלָּא מְקִיאוֹ. כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינָהּ מְקַיֶּמֶת עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְתַרְגּוּמוֹ: "וְלָא תְרוֹקֵין", לְשׁוֹן רִיקוּן, מְרִיקָה עַצְמָהּ מֵהֶם.

(כט) הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת – הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה בְּמַשְׁמָע.

(ל) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי – לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ.
וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם – הָא אִם תִּטַּמְּאוּ, אֵינִי אֱלֹהֵיכֶם, וְאַתֶּם נִפְסָלִים מְאַחֲרַי; וּמָה הֲנָאָה יֵשׁ לִי בָּכֶם, וְאַתֶּם מִתְחַיְּבִים כְּלָיָה? לְכָךְ נֶאֱמַר: אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

הערות[עריכה]